הרשות השופטת בישראל מורכבת מבתי משפט ומבתי דין, להם העניק חוק יסוד: השפיטה סמכות שפיטה. בידי בתי המשפט סמכות שפיטה כללית: בעניינים פליליים, אזרחיים ומינהליים. בידי בתי הדין סמכות שפיטה מיוחדת - לעניינים מסוימים ולאנשים מסוימים. לדוגמה, לבתי דין דתיים יש סמכות שפיטה בענייני המעמד האישי, ובעיקר בענייני נישואין וגירושין; לבתי דין לעבודה יש סמכות שפיטה בעניינים הנובעים מיחסי עבודה. בתי הדין לעבודה נמצאים באחריות הנהלת בתי המשפט, שהיא חלק ממשרד המשפטים; בתי הדין הדתיים נמצאים באחריות המשרד לענייני דתות.