על מי חלה הלכת השיתוף?
הלכת השיתוף חלה על בני זוג שהתחתנו לפני 1974 וכן על ידועים בציבור. בפסיקה התפתחה חזקה הקרויה חזקת השיתוף ולפיה קיימת חזקה שבני זוג שמנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הרכוש שנצבר על שם מי מהם מצוי בבעלות משותפת.
על אילו נכסים חלה חזקת השיתוף?
עקרונית, חזקה זו מתפרשת לא רק על נכסים "אישיים" כמו דירת מגורים משותפת אלא גם על נכסים עסקיים. בן זוג שתובע מבן זוגו שיתוף בנכסים לא צריך להוכיח חיים הרמוניים במיוחד לצורך קיום החזקה. הפסיקה קבעה שדי בכך שיוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים ביחידת מגורים משותפת, תחת קורת גג אחת, כדי ללמוד על קיום חזקת השיתוף.
המטרה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי והיא מבוססת על ההנחה כי שני בני הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לתרומת המשפחה. תרומה של כל אחד מבני הזוג היא לא בהכרח תרומה כספית אלא יכול להיות שתהיה תרומה של עבודות בית, טיפול בילדים ובחינוכם וכו`.
האם ישנה חשיבות ל"אשם" בפירוק הנישואין?
חשוב להבהיר כי אשם בפירוק התא המשפחתי אינו שיקול מוצדק לפגיעה בקניין של בן זוג. כלומר, נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג ובדרך זו לשים קץ לשיתוף, אך אין נענשים עליהם ע"י נטילת הזכויות ברכוש המשותף. זאת להבדיל מבית הדין הרבני, שבו תיתכן גישה אחרת.
האם נכסים שנצברו לפני הנישואין הם נכסים משותפים?
נכסים שנצברו לבן הזוג האחר לפני הנישואין או שבאו לו במתנה או בירושה במהלך הנישואין נקראים "נכסים חיצוניים". הכלל הוא שנכסים חיצוניים אינם חוסים אוטומטית תחת כנפי הלכת השיתוף, ואולם נישואין הרמוניים וממושכים עשויים להחיל את הלכת השיתוף גם על הנכסים החיצוניים.
האם דירת המגורים היא נכס משותף?
ישנה חזקה שהדירת המגורים מצויה בבעלות שני בני הזוג היות וההנחה היא שמשרכש אחד מבני הזוג דירה לצרכי מגורי בני הזוג, ביקש והתכוון שהבעלות בדירה הזו תהיה לשניהם וזאת כל עוד אין הנחה זו נסתרת ע"י כוונה אחרת העולה מפורשות או במשתמע מן העניין. סתירת חזקת השיתוף בדירת המגורים המשמשת את שני בני הזוג היא אפשרית, אבל קשה. ברם, כאשר מדובר בדירת מגורים שמקורה "חיצוני" כגון דירה שהייתה לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או שנתקבלה במתנה או בירושה במהלך הנישואין, על בן הזוג הטוען להלכת השיתוף להוכיח את חזקת השיתוף, כגון: מקרה בו הבעל רכש מגרש לפני הנישואין ושילם את מרבית התמורה לפני הנישואין. האישה הוכיחה כי הוצאות פיתוח הקרקע מומנו מהקופה המשותפת ועקב כך עלה ערך הקרקע. במקרה זה נתנו לה חלק מהקרקע ולא רק חלק יחסי שהקופה המשותפת תרמה לשווי היות והמקרקעין נטמעו ברכוש המשותף. כלומר, לשם החלת חזקת שיתוף על נכס חיצוני ייבחנו גורמים שונים כגון: קיומה של תרומה או זיקה כלכלית (בד"כ חיפש בית המשפט זיקה כלכלית- כספית כלשהי בין הנכס החיצוני לבין בן הזוג הטוען לשיתוף); משך הנישואין (ככל שהנישואין נמשכים שנים רבות, נטמע רכוש כזה ברכוש המשותף); האם היו אלו נישואין ראשונים, משך הנישואין, ילדים מבני זוג אחרים, איכות הנישואין, סוג הנכס (ככל שהנכס "משפחתי" יותר, כך תהיה יותר נטייה לייחס שיתוף).
מתי מסתיים השיתוף?
ע"פ רוב, הפירוד הממשי הוא המעיד על קיצה של כוונת השיתוף ברכוש. יציאת בן זוג מבית המגורים, הגשת תביעות רכושיות וכו`. גם קרע ביחסי בני הזוג ואפילו לא עלו כדי פירוד של ממש עלול להביא להפסקת השיתוף בנכסים ביניהם.
