הכלל בדין העברי לגבי גובה המזונות הינו "עולה עמו ואינה יורדת עמו"- היינו, האישה זכאית תמיד לקבל את מזונותיה "לפי עושרו" או "לפי כבודו" של הבעל. הווה אומר, אישה ממעמד סוציו אקונומי גבוה תתבע מזונות גבוהים יותר מאשר אישה במעמד סוציו אקונומי נמוך. החיוב במזונות כולל את כל הדרוש לאישה לצורך מחייתה. כך למשל, בין יתר הצרכים שניתן לפרט בתביעת מזונות יופיעו כלכלה (מזון), הנעלה והלבשה, צרכים רפואיים, ואפילו חוגים וטיפולים קוסמטיים (בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה).
