הוראות החוק בדבר ביטול צוואה נגזרות מהוראות לעריכתה;
1. המצווה יכול לבטל את צוואתו באחת מן הדרכים הבאות:
ביטולה במפורש, באחת הצורות לעשיית צוואה: בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות ,בעל-פה; ביטול צוואה בכתב יד-לפי סעיף 19 לחוק הירושה המצווה מחויב לכתוב בכתב ידו כי הצוואה מבוטלת, כתב הביטול חייב לשאת תאריך ואת חתימתו של המצווה.
ביטול צוואה בכתב יד - לפי סעיף 19 לחוק הירושה המצווה מחויב לכתוב בכתב ידו כי הצוואה מבוטלת, כתב הביטול חייב לשאת תאריך ואת חתימתו של המצווה.
ביטול צוואה בפני עדים - המצווה מצהיר בפני שני עדים כי הצוואה מבוטלת, בכתב הביטול חייב להיות תאריך ואת חתימתו של המצווה ושני העדים, אשר יאשרו באותו מעמד את כתב הביטול.
ביטול צוואה בפני רשות - ביטול הצוואה במעמד של שופט, רשם או דיין , לחילופין, בהגשת דבר ביטול הצוואה בכתב לאחד מהם תוך שהוא מצהיר בפניהם שזהו כתב ביטול הצוואה.
ביטול צוואה בעל-פה - המצווה במצב של "שכיב מרע", במצב של גסיסה והוא מודיע בפני שני עדים כי הוא מבטל את הצוואה.
2. ביטולה של הצוואה ע"י השמדתה - המצווה יכול לבטל את הצוואה על השמדתה הפיסית, קרי, הוא יכול לקרוע את צוואתו בכך היא מתבטלת. ישנו קושי היכול להיווצר באם נותרו העתקים נוספים של הצוואה שטרם הושמדו וזה יצור אי וודאות באשר לרצון של המצווה לבטל את הצוואה.
3. ביטולה במשתמע של הצוואה בעריכת צוואה חדשה לפי סעיף 36 (ב) לחוק הירושה , צוואה חדשה , אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת , רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה והוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת.
