חלוקת הרכוש בין בני הזוג

מהו הדין החל על בני זוג מבחינת חלוקת הרכוש המשותף שצברו בנישואיהם?
כעיקרו של דבר, חלוקת הרכוש בין בני זוג בישראל במקרה של גירושין או מוות של אחד מבני הזוג מוסדרת ע"י חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג(1973) . בהתאם לחוק, בני זוג ראשיים לערוך ביניהם הסכם יחסי ממון, והסכם זה, במידה שנערך ואושר כדין, הוא אשר יחול על מכלול העניינים המוסדרים בו, ללא התערבות החוק. כלומר, לבני זוג סלולה הדרך לקבוע בהתאם לרצונם את אופן ומידת חלוקת הרכוש והממון ביניהם, וזאת אף בטרם נישאו זל"ז. כך למעשה, בגדול החוק מבחין בין שני סוגי הסכמי ממון: הסכם ממון שנערך בטרם הנישואין, והסכם ממון שנערך לקראת גירושין.


     חזרה ל->

מה קורה אם בני הזוג לא הגיעו לידי הסכם ממון?
במקרה כזה, יש להבחין בין שני מצבים שונים. בני זוג שהתחתנו לאחר ה-01/01/74 יחול עליהם הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, ולעומת זאת, על בני זוג שהתחתנו לפני 01/01/74 לא חל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק, כי אם חזקה הקרויה "חזקת השיתוף". 

הלכת השיתוף
על מי חלה הלכת השיתוף?
הלכת השיתוף חלה על בני זוג שהתחתנו לפני 1974 וכן על ידועים בציבור. בפסיקה התפתחה חזקה הקרויה חזקת השיתוף ולפיה קיימת חזקה שבני זוג שמנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הרכוש שנצבר על שם מי מהם מצוי בבעלות משותפת.

על אילו נכסים חלה חזקת השיתוף?
עקרונית, חזקה זו מתפרשת לא רק על נכסים "אישיים" כמו דירת מגורים משותפת אלא גם על נכסים עסקיים. בן זוג שתובע מבן זוגו שיתוף בנכסים לא צריך להוכיח חיים הרמוניים במיוחד לצורך קיום החזקה. הפסיקה קבעה שדי בכך שיוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים ביחידת מגורים משותפת, תחת קורת גג אחת, כדי ללמוד על קיום חזקת השיתוף.
המטרה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי והיא מבוססת על ההנחה כי שני בני הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לתרומת המשפחה. תרומה של כל אחד מבני הזוג היא לא בהכרח תרומה כספית אלא יכול להיות שתהיה תרומה של עבודות בית, טיפול בילדים ובחינוכם וכו`.

האם ישנה חשיבות ל"אשם" בפירוק הנישואין?
חשוב להבהיר כי אשם בפירוק התא המשפחתי אינו שיקול מוצדק לפגיעה בקניין של בן זוג. כלומר, נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג ובדרך זו לשים קץ לשיתוף, אך אין נענשים עליהם ע"י נטילת הזכויות ברכוש המשותף. זאת להבדיל מבית הדין הרבני, שבו תיתכן גישה אחרת.

האם נכסים שנצברו לפני הנישואין הם נכסים משותפים?
נכסים שנצברו לבן הזוג האחר לפני הנישואין או שבאו לו במתנה או בירושה במהלך הנישואין נקראים "נכסים חיצוניים". הכלל הוא שנכסים חיצוניים אינם חוסים אוטומטית תחת כנפי הלכת השיתוף, ואולם נישואין הרמוניים וממושכים עשויים להחיל את הלכת השיתוף גם על הנכסים החיצוניים.

האם דירת המגורים היא נכס משותף?
ישנה חזקה שהדירת המגורים מצויה בבעלות שני בני הזוג היות וההנחה היא שמשרכש אחד מבני הזוג דירה לצרכי מגורי בני הזוג, ביקש והתכוון שהבעלות בדירה הזו תהיה לשניהם וזאת כל עוד אין הנחה זו נסתרת ע"י כוונה אחרת העולה מפורשות או במשתמע מן העניין. סתירת חזקת השיתוף בדירת המגורים המשמשת את שני בני הזוג היא אפשרית, אבל קשה. ברם, כאשר מדובר בדירת מגורים שמקורה "חיצוני" כגון דירה שהייתה לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או שנתקבלה במתנה או בירושה במהלך הנישואין, על בן הזוג הטוען להלכת השיתוף להוכיח את חזקת השיתוף, כגון: מקרה בו הבעל רכש מגרש לפני הנישואין ושילם את מרבית התמורה לפני הנישואין. האישה הוכיחה כי הוצאות פיתוח הקרקע מומנו מהקופה המשותפת ועקב כך עלה ערך הקרקע. במקרה זה נתנו לה חלק מהקרקע ולא רק חלק יחסי שהקופה המשותפת תרמה לשווי היות והמקרקעין נטמעו ברכוש המשותף. כלומר, לשם החלת חזקת שיתוף על נכס חיצוני ייבחנו גורמים שונים כגון: קיומה של תרומה או זיקה כלכלית (בד"כ חיפש בית המשפט זיקה כלכלית- כספית כלשהי בין הנכס החיצוני לבין בן הזוג הטוען לשיתוף); משך הנישואין (ככל שהנישואין נמשכים שנים רבות, נטמע רכוש כזה ברכוש המשותף); האם היו אלו נישואין ראשונים, משך הנישואין, ילדים מבני זוג אחרים, איכות הנישואין, סוג הנכס (ככל שהנכס "משפחתי" יותר, כך תהיה יותר נטייה לייחס שיתוף).

מתי מסתיים השיתוף?
ע"פ רוב, הפירוד הממשי הוא המעיד על קיצה של כוונת השיתוף ברכוש. יציאת בן זוג מבית המגורים, הגשת תביעות רכושיות וכו`. גם קרע ביחסי בני הזוג ואפילו לא עלו כדי פירוד של ממש עלול להביא להפסקת השיתוף בנכסים ביניהם.

הסדר איזון המשאבים
על מי חל הסדר איזון המשאבים?
הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון חל על בני זוג שהתחתנו החל מינואר 1974.
על אילו נכסים חל הסדר איזון המשאבים?
סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג... כלומר, חלוקה שווה של מכלול הנכסים: רכב, דירה, זכויות צבורות וכו`, ללא חשיבות על שם מי רשום הנכס.
נכסים שרשומים על שם שני בני הזוג ממילא יתחלקו באופן שווה.
לצד הכלל של חלוקה שוויונית קיימות שלוש סיטואציות בהן לא תהיה חלוקה שוויונית של הנכסים:

סיטואציה ראשונה: נכסים חיצוניים:נכסים שהיו לבן הזוג ערב הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין:

נכסים שהיו לבן הזוג ערב הנישואין-
נכסים שאחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין, בן הזוג השני לא יהיה רשאי לקבל את מחצית שוויו. אולם, אם נרכש נכס בתקופת הנישואין, ובחלקו הוא מומן ממכירת נכס אחר, שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, ייתכן והנכס שנרכש במהלך הנישואין יוכרז כבר שיתוף.
מתנה או ירושה-בהתאם לחוק מתנות או ירושות שמקבל אחד מבני הזוג לא יחולקו בין בני הזוג עם הגירושין. כלומר, כל אחד מבני הזוג יישאר עם המתנות ו/או הירושות שקיבל במהלך הנישואין.

סיטואציה שנייה: גמלה או פיצוי
פיצויים בגין נזקי גוף- פיצויים בשל נזק גוף או גמלת נכות או כל תשלום אחר המשתלם עקב נזק גוף, יהיו קניינו של הנפגע ובן הזוג של הנפגע לא יהיה זכאי לשיתוף בהם. נזק גוף הכוונה מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני או שכלי.
גימלה המשתלמת ע"י הביטוח הלאומי- רק גמלה המשתלמת בשל נזק גוף או מוות. כלומר, עקרונית גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, שמירת הריון, דמי אבטלה, לא תאוזן בין בני הזוג.

סיטואציה שלישית: נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם
יש להבחין בין הסכם ממון, הטעון אימות ואישור של בית המשפט (ר` פרק הסכמי ממון) לבין הסכם אחר בכתב שאינו עולה לדרגת הסכם ממון, ושאינו טעון אישור ואימות. בני זוג יכולים לערוך הסכם לגבי נכס מסוים ולקבוע במסגרתו שנכס זה לא יאוזן, כלומר לא יחולק בין בני הזוג במקרה של גירושין.
לגבי נכסים שנרשמו בחלקים שונים ע"ש בני הזוג- הרי שאם בני הזוג ערכו מסמך (סע` 5 (א) (3)) , יהיה חלקו של כל אחד מהם ע"פ הרשום במסמך.

מתי תתבצע החלוקה הרכושית?
עקרונית המועד לאיזון, כלומר לחלוקת הרכוש הוא מועד הגירושין. הזכות לאיזון תקום לבן הזוג רק במועד של גמילת הנכס ששוויו יאוזן. כך למשל, שוויון של זכויות סוציאליות יאוזן רק בעת גמילתן של זכויות אלה.

חובות של בן זוג
במקרה בו אחד מבני הזוג צובר חובות לנושים, בן זוגו עלול למצוא את עצמו אף הוא נתבע ע"י הנושה. כפי המפורט בפרק הסכמי ממון, בהסכם ממון או גירושין , בני זוג עלולים למלט נכס, שבדרך כלל נהוג שיתוף בו, ולנוכח חובותיו של הבעל הם עורכים הסכם פיקטיבי על מנת להבריח את הנכס מידו הארוכה של הנושה. למשל: במקרה מסוים צבר הגבר חובות ואולם דירת המגורים הייתה רשומה על שם האישה בלבד. הנושה טען כי לגבר מגיעה חצי דירה מכוח חזקת השיתוף או הסדר איזון המשאבים. בני הזוג הציגו הסכם גירושין לפיו הדירה תישאר בבעלות האישה בלבד ולבן הזוג לא תהיה כל זכות בדירה. ברם, יש להבחין בין הסכם ממון שנחתם בטרם היווצרות החובות לבין מקרה בו ההסכם ממון נערך ונחתם לאחר שאחד מבני הזוג צבר חובות.
ראוי לציין כי השיתוף בחובות במערכת היחסים הפנימית בין בני הזוג היא לעת פקיעת הנישואין. כל עוד לא פקעו הנישואין, מתקיימת הפרדה הן בנכסים והן בחובות.

 |  ראשי |  אודות המשרד  |  מאמרים ופסקי דין  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
עורך דין הוצאה לפועל, הסדרת אזרחות ישראלית-משרד עורכי דין- angel-law.co.il © כל הזכויות שמורות
דוד אנגל, משרד עורכי דין כתובתינו: רחוב מנחם בגין 11 רמת גן 52681 מגדל תדהר רוגובין קומה 16 טלפון: 03-7513874 פקס: 03-6131616 נייד: 054-2433090
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל