פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 קובעת כי כל אדם יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל ובלבד –

1. שמלאו לו 18 שנה;
2. שחובותיו אינם פחותים מסכום של 16,490 ₪ (נכון לשנת 2011. סכום זה מתעדכן ב-1 בינואר מדי שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן);
3. עשה מעשה או שנעשה לו מעשה המוגדר ע"י הפקודה כ"מעשה פשיטת רגל";
4. קיימת לו זיקה לישראל בעת שעשה/נעשה לו מעשה פשיטת הרגל - פקודת פשיטת הרגל קובעת זיקה מספיקה לחייב לישראל אם בעת שנעשה מעשה פשיטת הרגל החייב -

הערות:

 

1. בנסיבות מסוימות יכול בית המשפט לקבל בקשה לפשיטת רגל אף ממי שטרם מלאו לו 18 אם סבור בית המשפט כי הנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו 18 שנים.

 

2. אין משמעות לשאלה האם החייב הינו אזרח ישראלי או אזרח זר ואם מקום מושבו בישראל או מחוצה לה. עם זאת, אין ספק כי על מנת שבית-משפט ישראלי יקנה לעצמו סמכות לדון בהקשר לחייב מסוים חייבת להתקיים זיקה כלשהי למדינת ישראל כאמור לעיל. יחד עם זאת, מדובר בזיקה חלשה יחסית, וכפי שניתן לראות אף אם החייב נכח נוכחות אקראית בישראל הדבר תקף לגביו. זאת בניגוד לסיטואציה בו מוגשת התראת פשיטת רגל מצד נושה – אז חייב הוא להוכיח זיקה חזקה יותר של החייב למדינת ישראל.

 

3. פקודת פשיטת הרגל מדברת אמנם על "אדם" המגיש בקשה, אולם בקשה לפשיטת רגל יכולה להיות מוגשת גם מטעם עיזבון מנוח או שותפות בני אדם. אגב, בניגוד לדעה הרווחת, תאגיד או חברה בקריסה כלכלית לא יכולים "לפשוט רגל" אלא להיכנס להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות או פקודת האגודות השיתופיות.