1.  החייב ביצע מעשה המוגדר כ"מעשה פשיטת רגל";
2. מעשה פשיטת הרגל התרחש בתוך שלושת החודשים שקדמו להגשת ההתראה לכל היותר;
3. חובו של החייב לנושה אינו פחות מסכום של 82,441 ₪ (נכון לשנת 2011. סכום זה מתעדכן ב-1 לינואר מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן);
4. החוב נובע מפסק דין חלוט, קרי פסק דין שלא הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו. 
5. החוב הוא חוב כספי קצוב ומועד פירעונו מיידית או בעתיד;
6. בנוסף, על הנושה להראות קיום זיקה של החייב לישראל. עפ"י הפקודה, זיקה זו מספקת כאשר -
   •  מקום מושבו של החייב הוא בישראל,
     או שבשנה שקדמה להגשת הבקשה -
   • גר כרגיל בישראל, או –
   • היה לו בית מגורים בישראל, או –
   • היה לו מקום עסקים בישראל, או –
   • שניהל עסקים בישראל (בעצמו או על ידי מורשה או מנהל), או –
   • היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל (על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל).

הערות:

1. בקשה להמצאת התראה לפשיטת רגל צריכה להיות מוגשת ע"י הנושה לבית המשפט המחוזי, בצירוף ראיות לחוב העומד לזכות הנושה המבקש – באמצעות מסמכים ו/או באמצעות עדים, לרבות החייב עצמו.

2. לא בכל מקרה בו נתקיימו כל התנאים המנויים לעיל יסכים בהכרח בית המשפט אוטומטית להמצאת התראת פשיטת רגל לחייב! במספר הזדמנויות קבעו בתי המשפט כי גם במקום בו ניתן לכאורה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד חייב ביוזמת נושה, עדיין על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, ולבחון האם הליך פשיטת הרגל הינו נחוץ וכנה ועדיף על פני הליכי הוצאה לפועל רגילים, או שמא הדבר מעלה חשד למרמה, קנוניה או עיוות דין (עפ"י סעיף 13 לפקודה רשאי במקרים אלו בית המשפט לחקור את תוקף החוב), או נועד להפעיל לחץ והתעמרות כנגד החייב מצד הנושה, שכן זו בוודאי לא מטרתם של ההליכים:

"גם מקום בו נתמלאו תנאי הסף המנויים בסעיף 3, עדיין על ביהמ"ש לשמש מעין "שומר סף" לשם הגנה ושמירה על זכויותיו החוקתיות של החייב, זאת לצד קביעה פוזיטיבית, כי אכן המדובר בדרך זולה, מהירה, יעילה ושווה יותר, לפירעון חובות החייב ובכך, אף לשלול אפשרות כי הבקשה למשלוח התראת פשיטת רגל מוגשת מטעמים וממניעים פסולים כגון, הפעלת לחץ, לא סביר, על החייב.
בהליך זה, בית המשפט, בוודאי אינו בבחינת "חותמת גומי" ועל כן, עליו ביהמ"ש לבחון, בין היתר, האם מוצו הליכי הוצאה לפועל, עד תומם; האם לנושה הצדקה של ממש לעבור מאפיק הוצל"פ לאפיק פש"ר ומעל לכל, האם המדובר בבקשה כנה ואמיתית, נעדרת סממנים של שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש..." (פשר (ב"ש) 14712-03-10‏ ‏אמיר אלוף נ` טוני רויטמן (פורסם בנבו))

3. בנוגע לסכום החוב הנקוב, בית המשפט רשאי לאשר הגשת התראת פשיטת רגל אף בשל חוב ששיעורו נמוך מהסך הנקוב לעיל, לבקשת הנושה ומטעמים מיוחדים.

4. עפ"י חוק הפרשנות, תשמ"א-1981, פירוש המונח "פסק דין חלוט" הינו פסק דין שלא ניתן עוד לערער עליו. עם זאת, בהקשר להליכי פשיטת רגל קבע בית המשפט העליון כי פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשונה ותכליתה של פקודת פשיטת הרגל, ועל כן אף אם הוגש על פסק-דין ערעור, והערעור עודנו תלוי ועומד - אין בכך מניעה לנושה לפעול למימושו במסגרת הליכי פשיטת רגל, והכול בכפוף לזכותו של החייב להגיש בקשה לעכב את ביצוע פסק-הדין (רע"א 8746/01 שרון נ` עיזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פ``ד נו(6) 448).

5. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, נושה רשאי לנקוט בהליך פשיטת רגל במקביל להליכי הוצאה לפועל. (ר` לדוגמא ע"א 92/76, יהושע בן ציון נ` מדינת ישראל, פ"ד לא(ו), 164; בשא (י-ם) 6279/09‏ גזאוי קארולין נ` בנק מסד בע"מ סניף ירושלים).

6. אישר בית המשפט את המצאת ההתראה לחייב – באפשרותו של החייב להגיש לבית המשפט התנגדות להתראה, וזאת לפני תום המועד שנקבע בהתראה לתשלום החוב, בעקבותיה ידון בית המשפט בהתראה בנוכחות הצדדים.