כאמור, בקשה לפשיטת רגל, או בקשת נושה להמצאת התראה לפשיטת רגל, יכולה להיות מוגשת בעקבות התרחשות אירוע המוגדר בפקודת פשיטת הרגל "מעשה פשיטת רגל" המהווה עילה להגשת בקשה לפשיטת רגל. סעיף 5 לפקודה מונה מספר מקרים המוגדרים כמעשי פשיטת רגל...
ואלו הם:
א.העברת מרמה של נכסים בכדי למלטם מפני הנושים, בין אם בארץ או בחו"ל;
ב.העברה או שעבוד של נכסים העולים בכדי העדפת מרמה, בין אם בישראל או בחו"ל;
ג.ניסיון של החייב להתחמק מנושים בכל דרך שהיא, לרבות -
·בריחה מן הארץ והתיישבות בחו"ל;
·עזיבת הבית או מקום העסקים הרגיל של החייב על מנת שלא ימצאו אותו בהם;
·התחמקות החייב ממקומות בהם מצויים נושים;
·התבודדות של החייב על מנת שלא ניתן יהיה ליצור עמו קשר אם בחו"ל או בישראל;
ד.עיקול של אחד או יותר מנכסי החייב ומכירתו בידי ההוצאה לפועל;
ה.הצהרה של החייב בפני בית המשפט שאינו יכול לשלם את חובותיו, או הגשת בקשה שיוכרז פושט רגל;
ו.הודעת החייב לנושה כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו; בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי הודעת החייב בדבר התליית תשלום חובותיו לנושים אינה חייבת להיות בכתב (רע"א 11696/05 משה בן צור ו- 63 אחרים נ` מנשה מזרחי), והיא אף יכולה להיעשות באמצעות אמירה בעל פה ובלבד שנושה סביר יוכל להסיק ממנה, על פי מבחן אובייקטיבי, על כוונה להתלות את תשלום החובות (עא 271/82 ישעיהו ברנט נ` בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, לז (3) 751)
ז.אי מילוי החייב אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל שהומצאה לו, תוך פרק זמן שנקבע מראש.